עיקרים מתוך המצע ותמצית השינויים/חוקים אותם נחתור לחוקק בכנסת ה21: המצע המלא מופיע בפרק נפרד

 

  1. חוקים ויציבות השלטונית
  • השלמת חוקי יסוד, בעיקר אלה המגנים על הדמוקרטיה (שלא ניתן יהיה להחליפה, גם לא בהליך “דמוקרטי”). השלמת חוק הלאום עם סעיף המעניק שוויון זכויות וחובות אזרחיות לכל אזרחי המדינה, ללא הבדלי דת גזע ומין.
  • חוק חובת הצבעה ביום הבוחר.
  • בחינה של משמעות בחירות כל 5 שנים במקום 4 שנים.
  • ראש ממשלה לשתי קדנציות או 8 שנים, לכל היותר. (אם סעיף 1.ג. מתממש אזי 10 שנים).
  • הפלת ממשלה בהצבעת אי אמון ברוב מיוחד של 61 ח”כים נוכחים במליאה.
  • כהונת ראש עיר/מועצה ל-3 קדנציות או 15 שנים, לכל היותר.
  • הפרדה בין המפלגות הפוליטיות הארציות לבין הבחירות המוניציפליות. המצב כיום מפלה לטובה ערים אשר ראשיהן מזוהים עם מפלגות הקואליציה, וזאת למרות הממלכתיות לכאורה אשר מנסים השרים המכהנים להציג.
  1. ביטחון
  • השבת ההרתעה מול איומי החמאס והחיזבאללה, איראן וסוריה.
  • בנושא הפלסטיני – להביט לאמת בעיניים. פעילות על פי “תכנית שבעת עקרונות הברזל” על כל מרכיביה. (התכנית מפורטת במצע המלא).
  • השבת החיבור בין: ביטחון, התיישבות וחקלאות כיישובי ספר וחזית. קו הגבול הוא קו התלם.
  1. מדיניות חוץ
  • שיקום משרד החוץ עם שר במשרה מלאה.
  • חתירה לשלום עם שכנותינו עם לקחי העבר תוך הימנעות מצעדים חד צדדים אשר אין מהם אפשרות ריאלית לחזרה למצב ההתחלה.
  • פיתוח הקשר עם יהדות העולם כדי לבלום ככל שניתן התבוללות וכן לעודד עליית צעירים לישראל.
  1. ביטחון פנים
  • רה ארגון וחיזוק המשטרה ויכולותיה בהתאמה לגודל האוכלוסייה ולמשימות המוטלות עליה, לרבות אחריות על ביטחון הפנים והסדר הציבורי.
  • תכנית מקפת לטיפול בהפרות הסדר הציבורי, העבריינות והפשע במגזר הערבי בשיתוף פעולה מלא עם המנהיגות המקומית.
  • הקניית בטחון ותחושת ביטחון בכל מרחבי המדינה. לא ניתן להשלים כי יש רחובות ואזורים שלמים בהם אדם בודד (גבר ובוודאי אישה) אינם יכולים לנוע בביטחון ממקום למקום.
  1. צמצום הפערים החברתיים
  • מתוך הנחת מוצא כי "הפצצה המתקתקת" באמת על קיומה של המדינה הינה, השסעים והפיצול החברתי בישראל נפעל לקירוב בין מרכיבי החברה בתחומים שונים בעשייה, בהסברה, בחינוך ועוד.
  • נפעל למען קידום מערכת כלכלית העונה על אתגרי הגלובליזציה (צמצום הדואליות), כזו הנהנית מפריון גבוה, צמיחה מהירה ויצוא מתרחב, צמצום פערי ההכנסות והקיטוב הכלכלי.
  • העלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל ושיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבוגרת, קידום תשתיות לימוד והכשרה רלבנטיות לעולם תעסוקה משתנה.
  • דיור קידום פתרונות דיור לצעירים בתחום השכירות ורכישת דירה ראשונה, השקעה בתשתיות לדיור ובתמריצים לבנייה ברמה המקומית. התאמת תקני הבנייה למקובל בעולם ולאפשר יבוא רכיבי בנייה מתועשת, בלא הגדלת מכסת העובדים הזרים. פתרונות דיור גם במסגרת רה-ארגון בין המועצות האזוריות לערי הפיתוח (ראה פירוט בפרק ההתיישבות העובדת). בחינת סוגיית הדיור הציבורי לאוכלוסיות אשר סיכוייהן להשכרה/רכישת דירה שואפים לאפס.
  • בחינת סוגיית הדיור הציבורי לאוכלוסיות אשר סיכוייהן להשכרה/רכישת דירה שואפים לאפס. למשל לחייב יזמים במסלול של 20% מכלל הדירות בכל פרויקט בנייה תהיינה לדיור מוזל תוך שהמדינה מתמחרת את הוזלת עלות דירות אלו (ע"י מחירי קרקע, הקלות במיסוי וכדומה) ומתעלת לשם אוכלוסיות כדי למנוע מכירת דירות אלו לחברות יזמיות אשר תתעשרנה מהמהלך. משרדי השיכון והרווחה יהיו אמונים על פיקוח ובקרת התהליך, האכלוס והכללים לרכישה/מכירה וכדומה.
  • קידום תשתיות, פיזיות בעיקר בתחום הסעת המונים (ראה פירוט בסעיף תשתיות).
  • העמקת הטיפול במבנה המשפחה כאשר טובת הילדים היא העניין המוביל. משמורת/אחריות הורית משותפת כמצב דיפולטיבי בעת גירושי ההורים. (בו לשני ההורים המתגרשים הגדרה הורית שווה כפי שהיה כאשר היו נשואים). כל זאת, בדגש על משפחות עם הורה יחיד, משפחות חד-הוריות, ניכור הורי, זוגות להט”בים וכדומה.
  1. חינוך, השכלה ומו”פ
  • חוק חינוך חובה חינם – הלכה ומעשה (ללא תל”ן ועוקפי חוק חינם) מגיל 3 עד סיום י”ב.
  • סיוע מאסיבי ללימודים בהשכלה גבוהה למעוטי יכולת בתוכנית מלגות והלוואות למי ששירתו בצבא או בשירות לאומי/אזרחי.
  • רפורמה במבנה מנגנון משרד החינוך ובהכשרת מורים על מנת להפנות משאבים לקליטת מורים איכותיים ולהשבחת הקיימים.
  • לימודי ליבה לכולם ולימוד עברית וערבית לצורך השתלבות טובה בחברה.
  • הוספת אוניברסיטאות או שלוחות רשמיות בערי הספר והחזית.
  • תקציבי מחקר ופיתוח באחוז קבוע מהתל”ג.

7. הבחנה תבונתית בין דת ומדינה 

  • הבחנה חכמה ותבונתית בין דת ומדינה לשימור הקשר הנצחי בין העם היהודי ומדינת ישראל.
  • תוצאות ההבחנה התבונתית צריכות להניב במרחב הפרטי והמרחב הקהילתי את התפיסה של איש על פי אמונתו יחיה.
  • אנו מאמצים את גישת בן גוריון והציונות הדתית אשר הגעיה לתובנות עם הציבור החרדי ערב הקמת המדינה.
  • מחד לאפשר לדתיים וחרדים לחיות במקום מגוריהם בצביון דתי מלא. ומאידך, לא לכפות על ציבור שאינו דתי אורחות חיים אשר משפיעות על חייו. למשל, בפתרונות תחבורה ציבורית זולה וזמינה גם בשבת לאותם תושבים אשר מצבם הכלכלי בוודאי אינו מאפשר רכב פרטי או נסיעה יקרה במונית.
  1. דור לדור
  • שינוי תרבות השיח הציבורי ויחס החברה לאזרח הוותיק ולקשיש.
  • תיקון עיוותים וביצוע רפורמה בפנסיות המשולמות לפורשי כוחות הביטחון ומשטרת ישראל.
  • ומאידך, חיבור בין הדור הצעיר לאזרחים הוותיקים בתכניות שונות למען יראו כי כדאי גם להזדקן במדינה הזו וצעירים יעדיפו להישאר בארץ ולא לחפש עתיד בחו”ל.
  1. מערכת הרפואה
  • מינוי ועדה ממלכתית אשר תבחן את הקיים ותמליץ על מהפך במערך הרפואה בישראל אשר נראה כאילו הוא ערב קריסה.
  • בחינה מעמיקה של גישת “מינימום מיטות בבתי חולים” ויותר טיפולים מרחוק (כך יזכו גם תושבי הספר והחזית לרפואה איכותית ומתקדמת).
  • הטלת פיקוח אגרסיבי על מחירי התרופות והשתתפות החולה בעלותן.
  1. צה"ל, השירות הלאומי/אזרחי וחוק חובת ההשתתפות בנטל
  • צה"ל – חייב להמשיך ולהתבסס על שרות חובה חזק ומותאם לאיומים (יעד של 75% מתגייסים) – צה"ל הוא חממת הצמיחה של החברה הישראלית ולכן אסון כבד יתרחש אם מהותו של גוף זה תומר לגיוס התנדבותי תחת הסיסמה הצבועה "צבא מקצועי".
  • נדרוש הקמת ארגון מערך השירות הלאומי-אזרחי כרשות בפני עצמה אשר תדע להפנות את המשרתים והמשרתות אל צרכי הציבור הזקוק להם. למעשה, ההשתתפות האלטרנטיבית לשרות בצה”ל תהיה בשרות לאומי/אזרחי.
  • כל בגיר מגיל 18 חייב בהשתתפות בנטל (לא שוויון כי אין דבר כזה שוויון כאשר אנו בחברה כה הטרוגנית ומורכבת- חרדים, בני מיעוטים, עולים חדשים ועוד).
  • קודם לכך או במשולב בשירות הלאומי-אזרחי לימודי ליבה לכולם ולימוד עברית וערבית לצורך השתלבות טובה בחברה.
  1. מקומות עבודה ועובדים
  • המשך חקיקה להשוואה מלאה של זכויות “עובדי קבלן” לאלה הקיימות בכל מקום עבודה רגיל.
  • הורדה הדרגתית של כמות העובדים הזרים בישראל (מספרם נע כיום בין 220 ל-330 אלף עובדים ומשפחותיהם, אשר כל אחד מהם עולה למשק כ-10,000 שקלים בחודש). כל עובד זר מכביד על המשק בשלושה אופנים משמעותיים: תופס מקום של ישראלי או פלסטיני (פירוט לגבי הפלסטינים בתכנית “שבעת עקרונות הפלדה”), 90% משכרו מועבר לחו”ל ואיננו חלק מהכלכלה הישראלית, מכביד על התשתיות בארץ (מגורים, רפואה, פשע ועוד).
  • בחינה מעמיקה של הבטיחות והגהות במקומות העבודה. שינוי תרבותי בתפיסת הבטיחות בעבודה והטלת סנקציות כבדות על המעביד או העובד (אם קיבל את תנאי הבטיחות ולא קיים אותם).
  1. תשתיות תחבורה והסעות המונים
  • תכנית אב ל-25 שנים הבאות למהפכה בתשתיות תחבורה והסעות המונים. אנו מגדירים את הליקוי בתשתיות בישראל כאחת הבעיות האקוטיות אשר גם מאמללת אנשים וגם מבזבזת באופן משווע את כספי המדינה ואת כספי הפרטים עליו עמלנו ושילמנו מיסים. על שני מיליון מכוניות ה״מבלות״ בפקקים רק חצי שעה ביום בממוצע, יש כ-2.5 מיליון אנשים אשר בזבזו יחדיו 1.25 מיליון שעות חיים ועבודה בכל יום, הגבירו את הזיהום, העלו את רמת התחלואה, ומבחינת מצבם הנפשי הם רגועים פחות, ועל כן גרמו ליותר תאונות דרכים, ואולי אף פרנסו את רשתות הסלולר ומשטרת ישראל באמצעות עבירות תנועה שבגינן קבלו קנסות.
  1. מאבק בשחיתות ובכלכלה השחורה
  • ישראל עדיין איננה מדינה מושחתת, אך כבר ניכרת בה השחיתות כמעט בכל רמת פעילות.
  • המצב הקשה ביותר מצוי תמיד במקומות בהם יש כסף ציבורי רב. רשויות ממשלתיות לטובת הציבור (טוטו, פיס, רישיונות עובדים זרים ועובדים פלסטינים וכדומה).
  • נדרוש הקמת רשות למאבק בשחיתות ובכלכלה השחורה. על פי פרסומים מתגלגלים בתחום בין 70 ל-200 מיליארדי שקלים בשנה, אין ספק שגם 50% הצלחה יחזירו למשק מיליארדים רבים.
  1. החקלאות כמנוע צמיחה ערכי
  • החקלאות איננה רק הירקות והפירות העולים על שולחנות בתינו ונבדלת מענפים בהם ייבוא חופשי הוא יעיל.
  • החקלאות הינה ערך עבודת האדמה, והיא חשובה שבעתיים במדינה כמו ישראל, בה האדמה, הקרקע והגבול מהווים עדיין סלע מחלוקת לאומית ובינלאומית, ויותר ממחצית שטחה הוא מדבר צחיח אשר רק חקלאות “הייטק” יכולה לצמוח בו.
  • החקלאות מהווה מרכיב חשוב באיכות הסביבה – היא נופים ירוקים בנסיעות ברחבי הארץ, והיא אבן יסוד במרקם החברתי, חיבור לאדמה ולטבע.
  • נדרוש רה ארגון של הגישה לחקלאות בישראל אשר מצד אחד, יעודד חקלאים וחקלאות ומצד שני, המחיר לצרכן לא יהיה כזה מופקע מהמחיר אשר קיבל החקלאי כולל בבחינת צעד לקביעת הגבלה לפער בין קניית תוצרי החקלאות מהחקלאי לבין מחירם לצרכן הסופי.
  • בחינה מעמיקה של שילוב החקלאות בגידול קאנביס רפואי בפיקוח מלא לצריכה מקומית ולייצוא.
  1. איכות סביבה, קיימות ואנרגיה מתחדשת ואלטרנטיבית
  • נדרוש תכנון ובחינה מחודשת של כלל מיקום התעשיות הכבדות בישראל הן בהיבטי זיהום אוויר (הריכוז במפרץ חיפה בלתי נסבל) והן בהיבטי סכנת אוכלוסייה (לדוגמה מיקום תעשיית האמוניה, מיקום המתקן לטיפול בגז הטבעי וכדומה).
  • כמו כן תתמוך מפלגת ביח"ד בקבלת החלטה ממשלתית ששדה התעופה משלים נתב”ג יוקם בשדה התעופה נבטים ולא בעמק יזרעאל. הן משיקולי פיתוח הנגב והן משיקולי פגיעה בחקלאות ובטבע בגליל.
  • דחיפה למעמד של עצמאות אנרגטית לישראל – 50% בהסבת גז טבעי לדלקים ניגרים ו-50% בייצור חשמל על ידי אנרגיה מתחדשת (שמש, רוח, ים ועוד). נדרוש תכנית הניתנת לביצוע תוך 15 שנים, וזאת באמצעות הפשטת הבירוקרטיה המונעת יישום החלטות שכבר נתקבלו.
  1. תכנון אסטרטגי
  • התוצאות בתחומים רבים, מוכיחות כי במהלך שלושת העשורים האחרונים אין במדינת ישראל שום תכנון אסטרטגי ארוך טווח בתפיסת ; “סוף מעשה במחשבת תחילה”.
  • דוגמאות יש למכביר. החל מביטחון למשל מול הסוגיה הפלסטינית חיזבאללה וחמאס וכלה בסוגיות אזרחיות עם טלאים ומפגשי אבסורד כמו ״ערב פתיחת תאגיד השידור״ (הפתעה, כי חייבים לסגור את רשות השידור) ו״ערב פתיחת בית חולים אסותא באשדוד״ (הפתעה, כי צריך 180 רופאים/ות ו-450 אחים/ות).
  • גם אם ההחלטה תכביד על התנהלות בתקופת המעבר "מאלתורים לתכנון", יהיה זה כדאי הן מבחינת התועלת והן העלויות לתיקון המעוות אשר תמיד מכבידות על ההוצאה הציבורית.